היום אני רוצה לדבר על "לשחק משחקים" כדי להשיג אהבה.
יש לא מעט ספרים, מאמרים, מאמנים אישיים ומנחי קבוצות שיגידו לכם שאם אתם רוצים אהבה בחיים שלכם אתם חייבים "לשחק את המשחק". יש להם גם כללים שלכאורה אם תאמצו אותם תמצאו זוגיות – להתקשר רק אחרי יומיים, לסנן טלפונים, להיות מניאק, לשחק אותה ביצ'ית וכו', לדעתם, להיות עצמכם זה יפה מאד, אבל אם תהיו מישהו שאתם לא, הסיכויים שלכם יגדלו.
אני כמובן לא חושבת ככה. אני מאמינה שאפשר, צריך ואפילו חובה להיות אתם עצמכם. לכן מכתב שכתבה לי בחורה בשם רוויטל נגע מאד לליבי:
"שלום לי.
אני רוויטל בת 34 וכמו שאת בטח מבינה אני רווקה.
יצא לי לקרוא הרבה ספרים ומאמרים בנושא איך למצוא אהבה ואני חייבת להגיד לך שזה ממש לא נראה לי לשחק כל מיני משחקים כדי להכיר בחור.
אני בחורה נחמדה, אם בחור נמשך לבחורה ביצ'ית שמתעללת בו, הוא גבר עם בעיות רגשיות שממילא לא הייתי רוצה קשר איתו.
אני חושבת שלשחק משחקים זה טיפשי! הרי גם בחורות בעלות כושר משחק יאלצו בסופו של דבר להוריד את המסכה – כי חתונה זה לכל החיים.
חוץ מזה זה מאד מתיש להיות בכוננות שהוא לא יחשוף את הבלוף שלך, כל זמן שאת מעמידה פנים שאת משהו שאת בעצם לא.
אולי אני תמימה, אבל אני חושבת שזה לא צריך להיות ככה, אהבה זה לא משחק.
לדעתי אי אפשר ליצור קשר רציני ואמיתי כשמשחקים משחקים. בעיניי אהבה זה לתת ולא לתחמן, לשקר או "לעבוד" בעיניים על הצד השני.
אני רוצה להיות עם מישהו שיודע מי אני ואני יודעת מי הוא. זה שיש הרבה אנשים שעושים את זה לא הופך את זה לנכון ואני מסרבת להיות חלק מהמשחק.
אבל אני עדין מאד רוצה אהבה מה את מציעה לי לעשות?"
ובכן לרוויטל ולכל אילו שנמאס להם לשחק משחקים – אין שום צורך שתהיו מישהו שאתם לא!
בעקבות התחקיר לספר שלי (שיצא לאור בקרוב) ראיינתי מאות זוגות מאוהבים בארץ ובחו"ל והגעתי לתגלית מרגשת – אין קשר בין אהבה אמיתית ל"לשחק משחקים".
רוב מוחלט של הזוגות שראיינתי התחילו את מערכת היחסים ששני הצדדים היו הם עצמם ולא שיחקו משחקים. הזוגות הכי מאוהבים היו אלו שהיו כנים אחד עם השני מההתחלה. רבים מהם תיארו תחושה של נוחות, קירבה ואמון כבר מהמפגש הראשון.
בעיני אהבה אמתית מבוססת על חברות. וחברות בנויה על כנות ואמון וכשמישהו מתיימר להיות משהו שהוא לא, בעיניי, הוא לא באמת חבר.
אז בכל זאת למה יש כל כך הרבה אנשים שלא מוצאים אהבה למרות שהם לכאורה כנים, אותנטיים, ולא משחקים?
היכרות עם מישהו או מישהי חדשה זה דבר שמלחיץ הרבה אנשים.המחשבה שאולי מי שיושב מולי הולך להיכנס לחיים שלי ולשנות אותם מן הקצה אל הקצה היא דבר מאיים.
במצבי איום ולחץ אנחנו לא פועלים "טבעי" ואנחנו בעצם לא מי שאנחנו באמת במיטבנו.
למשל בראיון עבודה אנחנו כל כך רוצים להרשים את המראיין שאנחנו מתאמצים יותר מידי ומשתדלים יותר מידי. סביר להניח שאם החברים שלנו יצפו בנו מהצד במהלך הראיון הם לא יזהו את ההתנהגות שלנו במהלך הראיון עם ההתנהגות שלנו איתם. במקום מוכר בו אנחנו מרגישים בטוב, כמו עם החברים שלנו, אנחנו יכולים להיות טבעיים, קלילים, מצחיקים, נינוחים, בטוחים בעצמנו וזה הדבר הכי סקסי בעולם.
הבעיה היא שדייט חדש הוא לא מקום מוכר, ואז אנחנו נכנסים ללחץ והתנהגות שלנו היא כזאת שאינה אופיינית לנו ביומיום והיא לא באמת אנחנו – יש כאלה שפתאום שותקים כמו דג, יש כאלה שלא יכולים לסתום, יש כאלו שמנסים לעשות רושם עם כל מיני סיפורים, יש כאלו שמנסות לפלרטט ומתאמצות להראות סקסיות, יש אנשים מצחיקים שפתאום נהיים רציניים, ורציניים שמנסים להצחיק בכוח… בקיצור אפשר לראות קשת רחבה של התנהגויות לא אופייניות.
אם יש משהו שהוא לא סקסי בעליל זה עודף מאמץ, כשהצד השני מרגיש אנחנו לא אמתיים ושלא באמת נוח לנו, הוא נרתע מאיתנו ובצדק.
לכן בסדנאות ובעבודה האישית עם תלמידים שלי אנחנו עובדים על איך להפוך דייטים חדשים למשהו שהוא כיף, מהנה ולא מלחיץ, ברגע שמוציאים את הפחד,הלחץ והציפיות המוגזמות מהדייט והופכים אותו למשהו קליל, נחמד וחברותי לאנשים הרבה יותר קל להיות הם עצמם.
ותתפלאו איך פתאום עם השינוי הקטנטן הזה – כל דייט ראשון הופך בקלות לדייט שני. אנשים שבעבר היו כל כך עסקים בלהרשים והרגישו שדייטים זה מבחן, בו הם נכשלים שוב ושוב, מרגישים מחוזרים והכוח להחליט על עתידה של ההכרות נמצא בידיים שלהם.
במאמרים הבאים אני מבטיחה לתת טיפים לאיך לייצר דייט כייפי וקליל כזה שהאווירה בו תאפשר לכם להיות רגועים ואתם עצמכם.
בינתיים אני ממליצה לכם לעשות שיחה עם החברים הכי טובים שלכם ולשאול אותם מה עושה אתכם למיוחדים, למה הם אוהבים לבלות איתכם ומה אתם עושים שגורם להם להרגיש בנוח איתכם… התשובות לשאלות האלו יכולות לחזק אתכם ולתת לכם תובנות על איך להתנהג בדייט.
רק אהבה
לי
